שאלת המלך

הם ממקמים אותנו ביחס לעולם, בצורה אנכית לקיום ומביטים מלמעלה על המתרחש.
כך בונים הם, אנשי האלוהים, את השמים החדשים עבור בני האדם.
מבינים תוך כדי משחק, מה נדרש כדי ליצור כאוס ומה נדרש כדי להביא שלום.
בינתים, יושבים וצוחקים על אותם ברואים שלא היססו בנפשם להרוג זה את זה והביטו מלמעלה וניתחו הבנה זו בחזקה של יושר.
כך ישב מלך הכבוד על כיסאו, שם ידו על לחיו, הביט ואמר: ״לא לזה התכוונתי״ והתכווץ בכיסאו.
בבחירתו להלך בצלם האדם לא יוותר, אך לבטח יתנהל בצורה של אמת, כמיהה ורצון לחיבור.
בשאלה החוצה: האם אותו חיבור יוכל להגיע גם מצידו השני של החוט? מצידו של האדם? חיכו השניים עד אשר יפגשו. עד אשר יידעו זה את זה בצורה מוחלטת.
מדבר בלשוני.

5.8.26


Previous
Previous

תוהו ובוהו

Next
Next

שירות עצמי