החמור והעבד

החמור הסתובב סביב עצמו כל היום במעגל אלמותי המוכנה ״כתיש הזית״,
זה שאינו מרפה מן התוצאה ויהי מה.
רכב על גביו, עובדו עבדו, חסר הסבלנות ושניהם מיהרו לחלק זה לזה ציונים על תוצאות מעשם.
בערוב החשכה, הודיעו זה לזה כי התעייפו ונפלו לשינה עמוקה, בה יכלו השניים לראות זה את זה כאחד.
בבוקר התעוררו בבהלה כשהסתכלו זה אל זה, חמור אל עבד ועבד אל חמור.
ותהו, איך וכיצד יכולים לשוב הם למשימתם, שנלקחה מהם בערוב מודעות שמיים.
התיישבו בריק התודעה והבחינו בפרפר שנח על עץ המסיק. הביטו בו ובמסלולו.
נשבעו זה לזה לחוות החופש הידוע, מבחירת האפשרות לחיות בצל אותה הגדרה, ומיהרו להתנסות בה.
אך עד מהרה לא יכלו שלא לשהות בחופש בצורה נינוחה.
חזרו לעלות זה על זה ושבו למסלולם האדיר, זה שאינו נותן כוח לבאהו, שאינו שבע ממה שיש.

22.8.26

---